
רשלנות רפואית

רשלנות מוגדרת לפי החוק כסטייה מהתנהגות של אדם סביר או מהתנהגות של אדם שלא השתמש במשלח ידו במיומנות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש באותן נסיבות. בעוד שנורמות ההתנהגות נקבעות על ידי בתי המשפט, הרי רמת הזהירות הנדרשת מהרופא נגזרת מהמקובל ברפואה. אין לדרוש מכל רופא רמת זהירות מופלגת ומיומנות מעולה. דיו שינהג בזהירות ובמיומנות שבעל מקצוע סביר היה נוקט.
רשלנות רפואית
בכל טיפול רפואי ישנם סיכונים, בחלק גדול של הטיפולים הסיכונים קטנים ולעיתים זעומים, ביחס לאיכות החיים שתקבלו לאחר בטיפול ובכל זאת ישנם נפגעים מטיפולים רפואיים.כמה סיבות יכולות לגרום לסיכונים בטיפול רפואי, סיכון הנובע ממצבו של החולה ורגישותו לטיפול או התמודדות גופו עם הטיפול במקרים אלו אין אפשרות להגיש תביעה משום שאין עילה לתביעה, סיבה נוספת היא רשלנות רפואית מצד הגורם המטפל, רשלנות רפואית של בית החולים או רשלנות רפואית של הרופא המטפל.
צור קשר לפרסום באתר
רשלנות רפואיתצור קשר במייל - לחץ כאן
רשלנות רפואית בטיפול אלטרנטיבי

אנשים בשנים האחרונות פונים לטיפול רפואי אלטרנטיבי. אבל מה עושים כשהטיפול גורם נזק? כמו בטיפולים קונבנציונאלים - גם במקרים כאלו אפשר לתבוע בבית המשפט. כיצד מוכיחים שהמטפל התרשל ועם מה צריך להגיע לבית המשפט. מדריך נבוכים.
רפואה אלטרנטיבית או רפואה משלימה כפי שנהוג לקרוא לה הפכה בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחיינו, למאמינים יותר ולמאמינים פחות חשוב יותר אם היא מקלה על אורח חיינו, ולכן אלפי מטופלים בוחרים בדרכה של הרפואה המשלימה. הטיפול בשיטות הרפואה המשלימה בישראל כבר מזמן הפך כמעט לנחלת הכלל. תחת ההגדרה של רפואה משלימה ניתן למצוא שלל שיטות טיפול, כמו הומיאופתיה, מדיטציה, עיסויים שונים, רייקי, רפלקסולוגיה, דיקור סיני, דמיון מודרך, הילינג, שיאצו ועוד.
היקף הדרישה ומגוון השיטות הגדול הביא לפריחה בענף. שיטוט קצר באינטרנט מעלה כי קיימים אלפי מטפלים: הן במסגרת עצמאית, הן במסגרת מכונים שנותנים שירותים אלו והן במסגרת המרפאות לרפואה משלימה של קופות החולים אשר לא נשארו אדישים לנוכח הביקוש ההולך וגובר.
במקביל, המודעות הצרכנית הגבוהה שקיימת בכל הקשור לרשלנות ברפואה הקונבנציונלית, מחלחלת אט אט ומפיגה את העמימות בכל הנוגע לאחריותם המקצועית של המטפלים ברפואה אלטרנטיבית. ציבור המטופלים מבין כי למרות שמקצועם של המטפלים אינו מוסדר בחוק, עדיין קיימת למטפלים החובה שלא להתרשל ובמקרה בו מטפל נוהג ברשלנות רפואית וגורם לנזק כתוצאה מאותה רשלנות רפואית, זכאי המטופל לתבוע פיצוי בגין נזקיו בבתי המשפט.
בצד המודעות הצרכנית שגורמת לציבור להגיש כיום יותר תביעות כנגד מטפלים בגין רשלנות רפואית, עדיין קיימת החובה להוכיח את דבר ההתרשלות הרפואית לבית המשפט. מדובר בהליך שעשוי להיות מורכב ומייגע, ולו משום הקושי שטמון בחובה להוכיח קשר סיבתי בין הפעולה הרשלנית של המטפל לבין הנזק שנגרם. בכל מקרה, קודם לכן נדרש המטופל להוכיח כי המטפל פעל באופן רשלני ובלתי סביר במהלך מתן הטיפול וגרם בכך לנזק.
אז כיצד מוכיחים שהמטפל התרשל?
מבחן המטפל הסביר
על מנת להוכיח שהמטפל חרג מהסטנדרטים המקובלים והסבירים בתחום הרלוונטי והפר את חובת זהירותו, יידרש בית המשפט לבחון את סבירות הפעולה של המטפל ביחס לפעילותם של מטפלים אחרים. למשל - האם מטפל סביר היה נותן טיפול שיאצו לאישה בהריון, או האם מעסה סביר היה מטפל באדם שהצהיר שעבר לאחרונה ניתוח בעמוד השדרה, או האם מטפל היה מבצע עיסוי שרירים עמוק למטופל שהתלונן על פריצות דיסק.
חוק זכויות החולה, התשנ"ו - 1996, שקובע סטנדרטים להתנהגות המטפלים כלפי מטופליהם אינו חל על הרפואה האלטרנטיבית, אולם רבים מהמטפלים ברפואה זו החלו לאמץ נורמות המקובלות ברפואה הקונבנציונאלית. כך למשל, לקיחת אנמנזה (היסטוריה רפואית) מהמטופל, מתן הסברים מפורטים אודות הטיפול והסיכונים הכרוכים בו, וקבלת הסכמתו (בחתימה) של המטופל לטיפול. הפרת "נהלים" אלו ייתכן ויהיה בהם משום הפרת חובת הזהירות כלפי המטופל.
הוכחת הנזק
מעבר להוכחה כי המטפל התרשל והפר את חובת זהירותו, נדרש המטופל להוכיח כי נגרם לו נזק. בתי המשפט קבעו כי המונח "נזק" כולל בחובו נזק מכל סוג, לרבות נזקים פיזיים, נזקים נפשיים והוצאות. כך למשל, כוויות הנגרמות כתוצאה מעיסוי באבנים חמות או כאבי גב כתוצאה מעיסוי - ייחשבו נזק. ישנם לא מעט מקרים של מטופלים שיצאו מטיפול באבנים חמות עם כוויות קשות מאוד.
הקשר הסיבתי
מלבד ההוכחה כי המטפל התרשל ואף גרם לנזק, קיימת החובה להוכיח לבית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין הפעולה הרשלנית של המטפל לבין הנזק שנגרם. המטופל צריך להוכיח קשר בין הכוויות האמורות לבין העיסוי באבנים החמות, ועל הסובל מכאבי גב להוכיח כי הכאבים הינם תוצאה של העיסוי שעבר. לעיתים אין קשר בין הטיפול לנזק וכל עוד לא יוכח שהנזק הוא פועל יוצא של הטיפול סביר מאוד שהתביעה תדחה על הסף.
קיימים מקרים בהם קל יותר להוכיח בהם את הקשר הסיבתי, למשל - תביעת מעסה באבנים חמות שגרם לכוויות, אם בשל העובדה שהאבנים היו בטמפרטורה גבוהה ולא סבירה, או שהמטופל הינו רגיש מאוד לחום והמטפל לא שאל את המטופל אם סובל מרגישות שכזו.
לעומת זאת, צפויות תביעות מורכבות יותר וקשות יותר להוכחה. למשל - תביעת בה נטען כי המעסה גרם להחמרת כאבי גב. במקרה כזה נדרש המטופל להוכיח באמצעות מומחים מתאימים, שהעיסוי בוצע באופן בלתי סביר, כן יצטרך המטופל להוכיח את מידת ההחמרה של כאבי הגב, טענה הדורשת הוכחה באמצעות מומחים רפואיים. בנוסף לכך יידרש המטופל להוכיח באמצעות מומחים כי כאבי הגב הוחמרו כתוצאה מהעיסוי דווקא ולא בשל גורמים אחרים, כגון מצב רפואי בסיסי לקוי. כאן חייבים לגבות את התביעה בחוות דעת של מומחים בתחום הרפואה המשלימה להוכחת טיפול לא סביר וכן בחוות דעת רפואית שתוכיח החמרה בנזק.
עילת תביעה יכולה לקום למטופל אשר הטיפול האלטרנטיבי לא הזיק לו במישרין אלא בעקיפין, באופן שמצבו הרפואי הידרדר מאחר ובהנחיית המטפל האלטרנטיבי הוא לא פנה לקבלת טיפול רפואי קונבנציונאלי מקביל.