רשלנות רפואית
רשלנות מוגדרת לפי החוק כסטייה מהתנהגות של אדם סביר או מהתנהגות של אדם שלא השתמש במשלח ידו במיומנות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש באותן נסיבות. בעוד שנורמות ההתנהגות נקבעות על ידי בתי המשפט, הרי רמת הזהירות הנדרשת מהרופא נגזרת מהמקובל ברפואה. אין לדרוש מכל רופא רמת זהירות מופלגת ומיומנות מעולה. דיו שינהג בזהירות ובמיומנות שבעל מקצוע סביר היה נוקט.
רשלנות רפואית
בכל טיפול רפואי ישנם סיכונים, בחלק גדול של הטיפולים הסיכונים קטנים ולעיתים זעומים, ביחס לאיכות החיים שתקבלו לאחר בטיפול ובכל זאת ישנם נפגעים מטיפולים רפואיים.כמה סיבות יכולות לגרום לסיכונים בטיפול רפואי, סיכון הנובע ממצבו של החולה ורגישותו לטיפול או התמודדות גופו עם הטיפול במקרים אלו אין אפשרות להגיש תביעה משום שאין עילה לתביעה, סיבה נוספת היא רשלנות רפואית מצד הגורם המטפל, רשלנות רפואית של בית החולים או רשלנות רפואית של הרופא המטפל.
צור קשר לפרסום באתר
רשלנות רפואיתצור קשר במייל - לחץ כאן
תביעות רשלנות רפואית נגד 'מכבי' ו'כללית': סרטן השד לא אובחן בזמן
שתי תביעות בגין רשלנות רפואית הוגשו בשנה האחרונה נגד קופות החולים מכבי והכללית על סך 2.5 מיליון שקל כל אחת. בשתיהן טוענות התובעות שרופאי הקופות אליהן השתייכו, נכשלו באבחון מוקדם של סרטן השד בו לקו. טרם הוגש כתב הגנה
תושבת הנגב, בת 33, אם לארבעה, אובחנה כחולת סרטן סופנית. באמצעות עורכי הדין שלה היא הגישה כתב תביעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד מכבי שרותי בריאות, מרכז רפואי אשדוד - אסותא, מרכזים רפואיים בע"מ וד"ר איילון שלמה ממכבי, מפענח בדיקות רפואיות במכבי. סכום התביעה נאמד ב - כלמעלה מ-2.5 מיליון שקלים. בתחילת כתב התביעה נרשם כי התובעת תבקש להקדים את מתן עדותה בטרם תכריע אותה המחלה, ולפיכך התביעה מוגשת בצירוף חוות דעת שטרם נערכה באופן סופי.
מכתב התביעה עולה כי עוד כשהייתה בת 18 חשה בשדה הימני גוש שהולך וגדל. מיד לאחר מכן עברה ניתוח שבמהלכו נמצאו שני גושים וכשנבדקו נמצאו שפירים. היא לא נדרשה לכל מעקב רפואי מסודר.
14 שנה לאחר מכן, כאשר בדקה את עצמה היא הרגישה שוב גוש בשדה הימני, היא פנתה אל רופאת המשפחה שהפנתה אותה לבדיקת ממוגרפיה,שפוענחה כתקינה והומלץ לחזור על הבדיקה בשד הימני כעבור כשישה חודשים.
באפריל 2006 ביקשה התובעת להוציא מגופה בניתוח גוש בגודל 15 מ"מ, שנתגלה בשדה הימני, אולם הכירורג הרגיע אותה וטען שהבדיקות תקינות ואין אינדיקציה לבצע ניתוח.
בנובמבר 2006 הרגישה התובעת בבדיקה עצמית כי הגוש בשדה הימני גדל. היא חזרה אל הכירורג אשר ביצע בדיקה קלינית ואז אובחן גוש בחזה. התובעת הופנתה בדחיפות לבדיקות נוספות.
בבדיקת ממוגרפיה נמצא גוש בקוטר של 2.9 ס"מ, ואובחן גידול ממאיר בחזה. בבית השחי נמצאו תאי סרטן ממאירים ובמיפוי עצמות שביצעה נמצאו גרורות סרטניות בעצמות.
בחוות דעת רפואית שהגישה ד"ר פני ספרבר נכתב כי "האבחנה הסופית של הגידול הממאיר אצלה נדחתה בשמונה חודשים, זמן זה מספיק לגרום להתפשטות מקומית וסיסטמית של הגידול וכתוצאה מכך חלה החמרה במצבה וירדו הסיכויים להחלמה מהמחלה".
עורכי הדין טוענים כי מדובר ברשלנות ומנמקים זאת בכתב התביעה ב-26 סעיפים שונים, ומסכמים בכתב התביעה כי בעקבות הרשלנות נמצאה המחלה כשהיא מפושטת ללא כל סיכוי להחלים ממנה, כאשר התובעת סובלת מכאבים קשים בכל חלקי גופה, והיא מתקשה בהליכה ובהפעלת ידיה, בגלל הגידול המתפשט בעצמותיה. היא עוברת טיפולים מייסרים ואינטנסיביים וזקוקה לסיוע צמוד של משפחתה. "מאז הגילוי היא חיה בצילו של המוות, תוך שהיא מודעת למצבה החמור על כל השלכותיו, ובעיקר בהשלכות הקשורות לארבעת ילדיה".