
רשלנות רפואית

רשלנות רפואית
בכל טיפול רפואי ישנם סיכונים, בחלק גדול של הטיפולים הסיכונים קטנים ולעיתים זעומים, ביחס לאיכות החיים שתקבלו לאחר בטיפול ובכל זאת ישנם נפגעים מטיפולים רפואיים.כמה סיבות יכולות לגרום לסיכונים בטיפול רפואי, סיכון הנובע ממצבו של החולה ורגישותו לטיפול או התמודדות גופו עם הטיפול במקרים אלו אין אפשרות להגיש תביעה משום שאין עילה לתביעה, סיבה נוספת היא רשלנות רפואית מצד הגורם המטפל, רשלנות רפואית של בית החולים או רשלנות רפואית של הרופא המטפל.
צור קשר לפרסום באתר
רשלנות רפואיתצור קשר במייל - לחץ כאן
שנה אחרי שנולדה משותקת - תובעת מיליונים

צעירה תובעת 8 מיליון שקל מבית החולים קפלן, 21 שנים לאחר שנפגעה בלידתה ונותרה משותקת ביד שמאל. לטענתה, הלידה הסתבכה, המיילדת הפעילה כוח מוגזם - והיא נותרה משותקת. מומחה בחוות דעת: "ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק"
בחורה בת 21 הסובלת משיתוק בידה השמאלית, תובעת את בית החולים קפלן ברחובות בשל רשלנות רפואית בחדר הלידה אשר גרמה לה לנכות. התובעת, מבקשת מבית המשפט לפסוק לה פיצוי המוערך בשמונה מיליון שקלים. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה.
לפי התביעה, במהלך לידתה משכה אותה המיילדת מגוף אמה בכוח רב, דבר אשר גרם לנזק אורתופדי בלתי הפיך, וכאמור לנכות ביד שמאל. עקב משקל לידתה הגבוה (4,200 גרם), נוצר קושי ממשי בחילוצה, וכתפיה נתקעו בתעלת הלידה. לטענת התביעה, גם בלידות הקודמות ילדה האם תינוקות במשקל גבוה, אולם הצוותים הרפואיים בבית החולים אשר טיפלו באמה בעת הלידה, התעלמו מנתונים אלה.
הפרשה אירעה ב-1986, אז פנתה היולדת לבית החולים קפלן בשל צירים. עם התחזקותם, הורתה המיילדת לאם ללחוץ בחוזקה. ראשו של העובר יצא, אך כתפיו נותרו "תקועות". לפי התביעה, המיילדת הורתה לאם להמשיך ללחוץ, אך על אף מאמציה גוף העובר לא יצא. בשלב זה משכה המיילדת בחוזקה את התינוקת וכך הצליחה לחלצה.
הכתפיים נתקעו בתעלת הלידה
במסמכי היילוד חסר חומר ואין כל רישום לגבי הליך הלידה, אשר לפי התביעה גרם לתובעת שיתוק ביד שמאל. התינוקת תוארה ברישום הרפואי כ-LGA (תינוק גדול מהמשוער לגילו). רק כארבע שעות לאחר הלידה נבדקה התינוקת על ידי רופא אשר אבחן כי היא סובלת משיתוק בפלג גופה השמאלי. באותו יום, ולאור משקלה הגבוה של התינוקת, בוצעה ליולדת בדיקת סוכר, אשר הראתה ערכי סוכר גבוהים (170 מ"ג) וחשד לסוכרת הריונית. סוכרת הריונית הינה גורם סיכון לילודים/עוברים גדולים, כפי שאכן אירע.כעבור יומיים שוחררה התינוקת מבית החולים כשהיא סובלת משיתוק קשה בזרועה השמאלית. פרופ' מומחה למיילדות וגניקולוגיה קובע בחוות דעתו אשר צורפה לכתב התביעה, כי על אף עברה של היולדת (אשר כלל לידת שני תינוקות גדולים, אחד מהם אף נולד בלידת מלקחיים ובמשקל ארבעה קילו), לא בוצעה הערכת משקל העובר טרם הלידה במסגרת המעקב בטיפת חלב או קופת חולים.
בנוסף, לפי התביעה לא בוצעה לאם בדיקת סוכר או העמסת סוכר לשלילת סוכרת הריונית - כאמור סימן היכול להעיד על עובר גדול. בנוסף, לא בוצעה הערכת משקל העובר, למרות שהיולדת שהתה שם כמעט יממה לפני הלידה. על אף האמור, במהלך הלידה לא נכח רופא מיומן בטיפול במקרים מסוג זה, ובחוות דעתו קובע המומחה כי נוכחות רופא מיומן היתה חיונית ועשויה היתה למנוע את הנכות. המיילדת, לפי המומחה, הפעילה כוח רב ומוגזם לחילוץ העובר. לדבריו, אילו צוות ביה"ח היה נערך כראוי, ניתן היה לסיים את הלידה בניתוח קיסרי, אשר היה מונע את הנזק.
כיום, על פי התביעה, מתקשה התובעת ליישר את המרפק, אינה מסוגלת להניף את ידה למעלה, מתקשה בתפיסת חפצים וסובלת מכאבים בעת הרמת חפצים קלים (כגון חפיסת גבינה). התובעת סובלת מחוסר תחושה לאורך ידה השמאלית, ומרדימות ועיקצוצים באצבעות יד זו.
פרופ' מומחה בפסיכיאטריה קובע בחוות דעתו כי התובעת סובלת מ-30 אחוזי נכות נפשית עקב רשלנות בית החולים. על רקע זה התקשתה להשתלב במסגרות אקדמאיות וחברתיות וכבר מגיל צעיר הייתה בטיפול פסיכולוגי שהתמקד במצוקותיה הנגזרות מנכותה הגופנית.
מבית החולים קפלן נמסר בתגובה: "כתב התביעה טרם הגיע למרכז הרפואי. לכשיגיע ילמד ע"י היועצים המשפטיים ותגובתנו תימסר בבית המשפט. ובכל מקרה, חשוב להבהיר כי התביעה הנה בגין אירוע שהתרחש לפני כ-21 שנים".