רשלנות רפואית


רשלנות מוגדרת לפי החוק כסטייה מהתנהגות של אדם סביר או מהתנהגות של אדם שלא השתמש במשלח ידו במיומנות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש באותן נסיבות. בעוד שנורמות ההתנהגות נקבעות על ידי בתי המשפט, הרי רמת הזהירות הנדרשת מהרופא נגזרת מהמקובל ברפואה. אין לדרוש מכל רופא רמת זהירות מופלגת ומיומנות מעולה. דיו שינהג בזהירות ובמיומנות שבעל מקצוע סביר היה נוקט.

רשלנות רפואית

בכל טיפול רפואי ישנם סיכונים, בחלק גדול של הטיפולים הסיכונים קטנים ולעיתים זעומים, ביחס לאיכות החיים שתקבלו לאחר בטיפול ובכל זאת ישנם נפגעים מטיפולים רפואיים.

כמה סיבות יכולות לגרום לסיכונים בטיפול רפואי, סיכון הנובע ממצבו של החולה ורגישותו לטיפול או התמודדות גופו עם הטיפול במקרים אלו אין אפשרות להגיש תביעה משום שאין עילה לתביעה, סיבה נוספת היא רשלנות רפואית מצד הגורם המטפל, רשלנות רפואית של בית החולים או רשלנות רפואית של הרופא המטפל.

צור קשר לפרסום באתר

רשלנות רפואית
צור קשר במייל - לחץ כאן

תביעות רשלנות רפואית - בעיות לב


בבית המשפט המחוזי מתבררת בימים אלו סוגיה של רשלנות רפואית הקשורה להתקף לב, א. בן 42 תושב המרכז פנה לפני כחצי שנה לרופא המטפל בטענה לכאבים בכתף שמאל כאבים שהקרינו גם ליד שמאל הרופא הפנה את המטופל לבצע בדיקת א.ק.ג. ותוצאות הבדיקה היו תקינות לחלוטין, זמן קצר לאחר מכן הוא עבר התקף לב ומת.

אבחון הבעיה אצל חולים שמתלוננים על כאבים בחזה עלול להיות בעייתי מאוד . האם כל תעוקת לב או לחץ בחזה בהכרח מחייבים אבחון מעמיק יותר? צנתורים אינם בטוחים במאה אחוז מדובר בבדיקה פולשנית שסיבוכיה עלולים להיות פגיעה בכלי הדם או קרע של הלב, תגובה אלרגית לחומר הניגוד שמוזרק בבדיקה, ישנה אף תמותה של 0.2% למרות זאת, המומחים סבורים שהתועלת עולה על הנזק.

תעוקת חזה יציבה היא תמרור אזהרה מפני התקפי לב, אך יש לזכור שקיימים מצבים שבהם ההתקף מתפתח בפתאומיות וללא כל סימני אזהרה מוקדמים. בחלק מהמקרים מתפתחים התקפי לב שקטים ללא רקע של חסימת עורקים ובלי שהופיעו קודם כאבים בחזה. מעבר לכך כאבים בחזה יכולים לנבוע גם מבעיות במערכת אחרות כמו בעיות במערכת העיכול, בעמוד השדרה הצווארי אבנים בכליות או אבנים בצינורות השתן כל אלה מקרינים על החזה. תעוקת חזה יציבה יש לקשור בדרך כלל לגורמי סיכון ברקע, כמו עודף משקל, עישון או כולסטרול רע גבוה.

תעוקה קבועה בחזה מורגשת ככאב במאמץ והיא מעידה על התפתחות סיבוכים במערכת הלב וכלי הדם, שעלולים להסתיים בקרע בכלי הדם, בהתפתחות קריש דם ובהמשך גם בהתקף לב. היצרות העורקים מתרחשת כאשר שומנים שוקעים ומרפדים את שכבת האפיטל הפנימית של העורק ובכך מצרים את קוטרו, כאשר הקוטר נעשה צר זרימת הדם נפגעת ובעקבות זאת אספקת החמצן נפגעת אף היא, הבעיה היא כאשר ההיצרות היא בכלי הדם הכליליים אותם כלי דם צרים שמובילים דם לשריר הלב עצמו, ואם שריר הלב לא מקבל דם יש צורך בדחיפות בניתוח מעקפים. והרופא חייב להיות די מיומן לאבחן את מקור הבעיה אם דרך התסמינים ואם דרך מספר בדיקות הכרחיות ואין להסתפק בבדיקת א.ק.ג. רופא שהסתפק בזה מסתכן ברשלנות רפואית אם יגיע למרפאה בחור צעיר בן 20 עם כאבים בחזה, ברור - אם כי גם כאן יש לבצע מספר בדיקות שלא מדובר בתעוקת חזה. אבל אם מישהו בן 60 יתלונן על כאבים בחזה בכל פעם שהוא מבצע מאמץ, רוב הסיכויים שמדובר בתעוקת חזה, ויש לשלוח אותו לבירור מעמיק יותר. ואכן, תעוקת חזה מככבת בשנים האחרונות בתביעות משפטיות על רשלנות רפואית נגד קרדיולוגים בארץ ובעולם, והתופעה הזו חייבה את הרופאים לעדכן את הנחיות הטיפול. מספר התביעות המשפטיות בתחום הולך וגדל, כשבחלק מהמקרים מדובר באנשים עם גורמי סיכון שהתלוננו על כאבים קבועים בחזה, אך הצוותים הרפואיים לא אבחנו את התופעה או שאיחרו באבחון ובעקבות כך נתבעו הרופאים ברשלנות רפואית.

ההפניה המהירה לצנתור אבחוני עשויה להקטין אולי את מספר הטעויות באבחון ולמנוע חלק מהתביעות לרשלנות רפואית.